אז מה הצבע שלך? (או: איזה מין טיפוס אתה)

לאנשים שונים יש אופי שונה וחשובים להם דברים שונים. עם אנשים שונים גם כדאי לדבר באופן שונה וחלקנו עושים את זה באופן אינטואיטיבי. בפוסט הזה ננסה דווקא לעשות זאת באופן פורמלי קצת יותר. את העולם אפשר לחלק באופן גס לטיפוסים של אנשים, אבל שנייה לפני שנחלק, אולי כדאי שנשאל את עצמנו:
למה בכלל כדאי לנו לדעת משהו על טיפוסים של אנשים? אז קודם כל, אני בטוחה שדבר ראשון נרצה למפות את עצמנו, איזה מין טיפוס אני? זה הרי טבע האדם. וחשוב מכך, תמיד טוב לדעת כיצד חושבים ומתנהלים אנשים אחרים, וגם כי יהיה לנו הרבה יותר קל לפתור בעיות ולשכנע אנשים אחרים אם נבין כיצד הם חושבים ומה חשוב להם.

אז נחלק את האנשים חלוקה גסה לקטגוריות. יש לנו שני צירים שמאונכים אחד לשני: ציר האסרטיביות וציר הרגישות. רגישות משמעותה הבנת אנשים אחרים וגם התחשבות בהם, התייעצות איתם על מנת לקבל החלטות וכו'. ציר האסרטיביות והשאפתנות מדבר על אמביציה ומעשים על מנת להשיג את מטרותיך.

כל אחד מאיתנו נמצא איפשהו במערכת הצירים הזו והחלוקה היא לארבעה טיפוסים, כשלכל אחד מהם יש ניתן גם צבע.

אז הנה הם ויזואלית:

אז מיהם הטיפוסים בעצם:

הטיפוס האנליטי (הכחול) – לא רגיש ולא אסרטיבי. זהו טיפוס מסוגר יחסית ושוקל היטב ובזהירות מה צריך לעשות. הוא שקט בדרך כלל ופועל לאט וזקוק לזמן ונתונים כדי להחליט.

הטיפוס החביב (הירוק) – רגיש ולא אסרטיבי. הטיפוס הזה הוא טיפוס שמאוד מנסה לרצות אחרים, מאוד חברותי ונחמד, וגם ותרן מאוד – לעיתים במידה שבה הוא הופך ל"חביב המתוסכל". (מזה כדאי להיזהר, חביבים מתוסכלים נוטים להתפוצץ בסוף אחרי צבירה מספקת של ויתורים שבעל כורחם למעשה).

הטיפוס המניע-שאפתן (האדום) – מאוד אסרטיבי ולא רגיש. זה הטיפוס שאמביציה מפעילה אותו, הוא רוצה להגיע רחוק ובמקרים קיצוניים יהיה מוכן גם למכור את אמא שלו בכדי להתקדם.

הטיפוס המבטא (צהוב) – גם רגיש וגם אסרטיבי. טיפוס צבעוני ורעשן שמדבר הרבה, אוהב אנשים וגיוון. הטיפוס הזה משלב את הרגישות יחד עם אמביציה ואסרטיביות.

אז מה חשוב לכל אחד מהטיפוסים ואיך בעצם הכי כדאי לדבר איתם?

הטיפוס האנליטי – מה שחשוב לכחולים הוא בטחון. הכחולים צריכים נתונים וזמן, להלחיץ אותם ככל הנראה רק ירע את המצב. אין יותר מדי מה להתעניין בעניינים אישיים שלהם כי הם יכולים לקחת את זה כחדירה לפרטיות. עדיף להתייחס לעניין ולעובדות, לתת להם להתלבט ולא להלחיץ אותם.

הטיפוס החביב – מה שחשוב לירוקים זו אהבה. הירוקים מחפשים אהבה מהזולת. הם ישמחו אם תתעניין מה שלומם ומה שלום בני משפחתם, תתעניין בתחביבים שלהם וכו'. הם מחפשים את הקשר האישי והחם, את הפרגון והתמיכה. הם יוותרו בקלות כמעט על כל דבר, ולאו דווקא כדאי לנצל את זה.

הטיפוס המניע-שאפתן – נקודת המפתח כאן היא שליטה וכבוד. הם רוצים לשלוט במצב ביד רמה, הם מחפשים כבוד, רוצים שתתייעץ איתם ותיתן להם להחליט ולהוביל. אלו הטיפוסים שכדאי לאפשר להם לבחור כדי שירגישו חשובים. הם אנשים של קצב מהיר ואוהבים לנצל את הזמן היטב. איתם כדאי לדבר בצורה קצרה, קונקרטית ולעניין. עובדות והגיון יעבדו הכי טוב איתם.

הטיפוס המבטא – אצל הצהובים זה רק אגו אגו אגו. הם הטיפוסים שיגידו "אני" הכי הרבה פעמים במשפט אחד. הם אוהבים קצב מהיר, מחפשים קשר עין, אוהבים להחליף חוויות, דעות ורעיונות וסתם לפטפט. צהובים אוהבים את התמונה הגדולה ולא את הפרטים הקטנים והשוליים. רוח התחרות והתשוקה עובדות אצלם חזק מאוד.

ברור שהחלוקה כאן גסה וישנן תתי חלוקות שלא אכנס אליהן כאן שמעדנות את החלוקה. ישנם גם מבחנים פשוטים שיעזרו לכם למפות את עצמכם ולראות באמת איפה אתם נמצאים בתוך הצירים, ומי שרוצה מוזמן לבקש אותם 🙂

יש כמובן גם מודלים של ניהול שמבוססים על החלוקה הזו, וגם מודלים של קונפליקטים ופתרונם (אבל לזה כבר יוקדש פוסט אחר). ומתברר שגם מודל של התאמה לעבודה לפי צבעים.

ולדעתי זה חשוב לכולנו – בכל צבע שלא נהיה – אם נדע להבין את האחר, מה חשוב לו, למה הוא מתנהג בדרך מסויימת וכיצד לגשת אליו נוכל להינות מתקשורת טובה יותר שבעזרתה כולם מרוויחים.


לחץ כדי להגיע לתוכן העניינים של המון-על-ליזה
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אנשים, תקשורת, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על אז מה הצבע שלך? (או: איזה מין טיפוס אתה)

  1. CISO1 הגיב:

    המודל קצת פשטני מידי.
    אני שילוב של מספר צבעים, תלוי בהקשר.
    כשיהיה לי קצת זמן, אחפש מודל ניהול דומה שהכרתי בקורס מנהלים. (גם הוא קצת פשטני).
    הבעיה עם המודלים האלה, שהם מציגים את המצב, אבל פחות מה עושים במצבים האלה.

    • lizafireman הגיב:

      מסכימה שהמודל פשטני, ומן הסתם יש בזה טוב וגם רע.
      אשמח לראות מודלים נוספים, ואם בא לך לשתף אשמח גם לדעת את הצבעים שלך (אם לא את הזהות 🙂 ).

  2. CISO1 הגיב:

    אני כחול (גם במוצא… סתם).
    וגם צהוב (בטח בדם) אבל ממש לא רעשן וללא אגו צועק.

    אפשר לחלק סגנון ניהול לשתי צורות שונות:
    סגנון משימתי (Task Oriented)
    סגנון בין-אישי (People Oriented)

    כל סגנון מתאים לתנאי/סביבת עבודה שונים.
    ישנם אנשים המאופיינים בסגנון אחד.
    לי יצא ששני הסגנונות דומיננטיים אצלי.

    • lizafireman הגיב:

      האמת שמעניין מה ייצא לך בשאלון, אני אשלח לך אותו במייל ואשמח אם תענה ונצליח להגיע אולי למשהו 🙂
      החלוקה המשנית בתוך כל רביע היא גם לפי הטיפוסים, כלומר הרביע השמאלי-תחתון היא נטייה לאנליטי, ימני-תחתון נטייה למניע-שאפתן, שמאלי-עליון הוא נטייה לחביב כתת-טיפוס והימני-העליון למבטא. אולי אתה כחול עם תת טיפוס מבטא. מצד שני אם שני הסגנונות מתאימים אולי אתה צהוב עם תת טיפוס אנליטי (בכל מקרה שניהם קרובים לאמצע, ושם הכי טוב להיות).

  3. פינגבאק: תוכן עניינים (או: וואלה, מפה) | המון-על-ליזה

  4. פינגבאק: פייסבוק – הסרט | המון-על-ליזה

  5. שרה הגיב:

    היי, אפשר לדעת מה מקור התיאוריה?
    אני רוצה לקרוא עליה בהרחבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s